קוטל חרקיםרשתות יתושים מטופלות הן אסטרטגיה חסכונית להדברת וקטור מלריה ויש לטפל בהן בקוטלי חרקים ולהיפטר ממנה באופן קבוע. המשמעות היא שכילות יתושים שטופלו בחומרי חרקים הן גישה יעילה ביותר באזורים עם שכיחות גבוהה של מלריה. על פי דו"ח של ארגון הבריאות העולמי לשנת 2020, כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם נמצאת בסיכון למלריה, כאשר רוב המקרים ומקרי המוות מתרחשים באפריקה שמדרום לסהרה, כולל אתיופיה. עם זאת, מספר משמעותי של מקרים ומקרי מוות דווחו גם באזורי ארגון הבריאות העולמי כמו דרום מזרח אסיה, מזרח הים התיכון, מערב האוקיינוס השקט ואמריקה.
מלריה היא מחלה זיהומית מסכנת חיים הנגרמת על ידי טפיל המועבר לבני אדם דרך עקיצות של נקבות יתוש אנופלס נגוע. איום מתמשך זה מדגיש את הצורך הדחוף במאמצי בריאות הציבור להמשך המאבק במחלה.
מחקרים הראו ששימוש ב-ITNs יכול להפחית משמעותית את שכיחות המלריה, עם הערכות שנעות בין 45% ל-50%.
עם זאת, העלייה בנשיכה בחוץ יוצרת אתגרים שעלולים לערער את האפקטיביות של שימוש מתאים ב-ITNs. טיפול בנשיכה בחוץ חיוני להפחתת העברת המלריה ולשיפור התוצאות הכוללות של בריאות הציבור. שינוי התנהגותי זה עשוי להיות תגובה ללחץ הסלקטיבי המופעל על ידי ITNs, אשר מכוונים בעיקר לסביבות פנימיות. לפיכך, העלייה בעקיצות יתושים בחוץ מדגישה את הפוטנציאל להעברת מלריה בחוץ, מה שמדגיש את הצורך בהתערבויות ממוקדות של בקרת וקטור בחוץ. לפיכך, לרוב המדינות האנדמיות למלריה יש מדיניות התומכת בשימוש אוניברסלי ב-ITNs כדי לשלוט בעקיצות חרקים בחוץ, אולם שיעור האוכלוסייה שישנה מתחת לכילה באפריקה שמדרום לסהרה נאמד ב-55% בשנת 2015. 5,24
ביצענו מחקר חתך מבוסס קהילה כדי לקבוע את השימוש בכילות יתושים שטופלו בקוטלי חרקים ובגורמים הקשורים באוגוסט-ספטמבר 2021.
המחקר נערך בפאווי וורדה, אחד משבעת המחוזות של מחוז מטקל במדינת בנישאנגול-גומוז. מחוז פאווי ממוקם במדינת בנישאנגול-גומוז, 550 ק"מ דרומית-מערבית לאדיס אבבה ו-420 ק"מ צפונית-מזרחית לאסוסה.
המדגם למחקר זה כלל את ראש משק הבית או כל בן משק בית בן 18 שנים ומעלה שהתגורר במשק הבית לפחות 6 חודשים.
מרואיינים שהיו חולים קשים או קשים ולא יכלו לתקשר במהלך תקופת איסוף הנתונים לא נכללו מהמדגם.
מכשירים: הנתונים נאספו באמצעות שאלון שנערך על ידי המראיין ורשימת ביקורת תצפית שפותחה על סמך מחקרים רלוונטיים שפורסמו עם כמה שינויים31. שאלון הסקר כלל חמישה חלקים: מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, שימוש וידע של ICH, מבנה המשפחה וגודלו וגורמים אישיותיים/התנהגותיים, שנועדו לאסוף מידע בסיסי על המשתתפים. לרשימת הבדיקה יש מתקן להקיף את התצפיות שנעשו. הוא צורף לכל שאלון משק בית כדי שצוותי השטח יוכלו לבדוק את תצפיותיהם מבלי להפריע לראיון. כהצהרה אתית, הצהרנו שהמחקרים שלנו כללו משתתפים אנושיים ומחקרים הכוללים משתתפים אנושיים צריכים להיות בהתאם להצהרת הלסינקי. לפיכך, ועדת הביקורת המוסדית של המכללה לרפואה ומדעי הבריאות, אוניברסיטת בהיר דר אישרה את כל ההליכים לרבות כל פרט רלוונטי שבוצע בהתאם להנחיות והתקנות הרלוונטיות והתקבלה הסכמה מדעת מכל המשתתפים.
כדי להבטיח את איכות הנתונים במחקר שלנו, יישמנו מספר אסטרטגיות מפתח. ראשית, אוספי נתונים הוכשרו ביסודיות להבין את מטרות המחקר ואת התוכן של השאלון כדי למזער טעויות. לפני יישום מלא, בדקנו את השאלון בפיילוט כדי לזהות ולפתור בעיות כלשהן. נהלי איסוף נתונים סטנדרטיים כדי להבטיח עקביות, וקבעו מנגנוני ניטור קבועים כדי לפקח על צוות השטח ולהבטיח שהפרוטוקולים בוצעו. בדיקות תקפות נכללו בשאלון כדי לשמור על רצף הגיוני של תשובות. הזנת נתונים כפולה שימשה לנתונים כמותיים כדי למזער שגיאות הזנה, ונתונים שנאספו נבדקו באופן קבוע כדי להבטיח שלמות ודיוק. בנוסף, הקמנו מנגנוני משוב עבור אוספי נתונים כדי לשפר תהליכים ולהבטיח פרקטיקות אתיות, לעזור להגביר את אמון המשתתפים ולשפר את איכות התגובה.
לבסוף, רגרסיה לוגיסטית רב-משתנית שימשה לזיהוי מנבאים של משתני תוצאה והתאמה למשתנים משתנים. טובת ההתאמה של מודל הרגרסיה הלוגיסטית הבינארית נבדקה באמצעות מבחן Hosmer ו-Lemeshow. עבור כל המבחנים הסטטיסטיים, ערך P < 0.05 נחשב כנקודת החיתוך למובהקות סטטיסטית. רב-קולינאריות של משתנים בלתי תלויים נבדקה באמצעות גורם האינפלציה של סובלנות ושונות (VIF). נעשה שימוש ב-COR, AOR ו-95% רווח בר סמך כדי לקבוע את עוצמת הקשר בין משתנים קטגוריים ותלויים בינאריים בלתי תלויים.
מודעות לשימוש בכילות יתושים שטופלו בקוטלי חרקים בפארוורדס, אזור בנישאנגול-גומוז, צפון מערב אתיופיה
רשתות יתושים שטופלו בקוטלי חרקים הפכו לכלי חשוב למניעת מלריה באזורים אנדמיים מאוד כמו מחוז פאווי. למרות מאמצים משמעותיים של משרד הבריאות הפדרלי של אתיופיה להגדיל את השימוש בכילות יתושים שטופלו בקוטלי חרקים, נותרו חסמים לשימוש הנרחב בהן.
באזורים מסוימים תיתכן אי הבנה או התנגדות לשימוש ברשתות שטופלו בקוטלי חרקים, מה שמוביל לשיעורי ספיגה נמוכים. אזורים מסוימים עשויים להתמודד עם אתגרים ספציפיים כמו עימות, עקירה או עוני קיצוני שעלולים להגביל מאוד את ההפצה והשימוש ברשתות שטופלו בהדברת חרקים, כמו אזור בנישנגל-גומוז-מטקל.
אי התאמה זו עשויה לנבוע ממספר גורמים, כולל מרווח הזמן בין מחקרים (בממוצע שש שנים), הבדלים במודעות ובחינוך לגבי מניעת מלריה, והבדלים אזוריים בפעילויות קידום מכירות. השימוש ב-ITN הוא בדרך כלל גבוה יותר באזורים עם חינוך יעיל ותשתית בריאות טובה יותר. בנוסף, מסורות ואמונות תרבותיות מקומיות עשויות להשפיע על מקובלת השימוש ברשת המיטה. מכיוון שמחקר זה נערך באזורים אנדמיים למלריה עם תשתית בריאות טובה יותר ופיזור ITN, הנגישות והזמינות של רשתות מיטה עשויות להיות גבוהות יותר בהשוואה לאזורים עם שימוש נמוך יותר.
הקשר בין גיל ושימוש ב-ITN עשוי לנבוע ממספר גורמים: צעירים נוטים להשתמש ב-ITN לעתים קרובות יותר מכיוון שהם מרגישים אחראים יותר לבריאות ילדיהם. בנוסף, מסעות פרסום אחרונים בתחום הבריאות כוונו למעשה לדורות הצעירים, והעלו את המודעות למניעת מלריה. השפעות חברתיות, לרבות עמיתים ומנהגים קהילתיים, עשויות גם כן לשחק תפקיד, מכיוון שצעירים נוטים להיות פתוחים יותר לעצות בריאות חדשות.
בנוסף, הם נוטים לקבל גישה טובה יותר למשאבים ולעיתים קרובות הם מוכנים יותר לאמץ שיטות וטכנולוגיות חדשות, מה שמגדיל את הסבירות שהם ישתמשו בהנפקות על בסיס מתמשך.
ייתכן שהסיבה לכך היא שהחינוך קשור לכמה גורמים הקשורים זה בזה. לאנשים עם רמות השכלה גבוהות יותר יש גישה טובה יותר למידע והבנה טובה יותר של החשיבות של ITNs למניעת מלריה. הם נוטים להיות בעלי רמות גבוהות יותר של אוריינות בריאות, מה שמאפשר להם לפרש ביעילות מידע בריאותי ולקיים אינטראקציה עם ספקי שירותי בריאות. בנוסף, השכלה קשורה לעתים קרובות לשיפור במצב סוציו-אקונומי, המספק לאנשים את המשאבים לרכוש ולתחזק ITNs. אנשים משכילים נוטים גם יותר לאתגר אמונות תרבותיות, להיות פתוחים יותר לטכנולוגיות בריאות חדשות ולעסוק בהתנהגויות בריאותיות חיוביות, ובכך להשפיע באופן חיובי על השימוש ב-ITN על ידי עמיתיהם.
זמן פרסום: מרץ-12-2025